מהפכה במשפחה היהודית
הרב יאיר קרטמן
פורסם לראשונה בערוץ 7
כ"א בחשוון תשע"ו
הממשלה מקדמת מהפכה אולטרה ליברלית בהצעת חוק שניסוחה מסתיר את משמעויותיה.
הצעת החוק "הורים וילדיהם", של ח"כ יואב קיש, שאושרה השבוע, בוועדת השרים לחקיקה לקריאה טרומית, משלימה למעשה תהליך מחושב של שינוי תפיסתי וערכי של המשפחה בישראל.
לציבור בישראל הוסבר כי החוק מקדם את זכויות האבות במשפחה במקרה גירושין, ומטרתו לדאוג לטובת הילד. לכאורה מי לא ירצה לתמוך בחוק כזה? אולם הבנת התהליך שמאחורי החוק, חושפת את המהפכה שמסתתרת מאחוריו. זוהי מהפכה אולטרה ליברלית שקיבלה כעת אור ירוק מהממשלה שהחליטה לקדם הצעת חוק שניסוחה מסווה ומסתיר את משמעויותיה.
בשנת 1989 חתמה ישראל על אמנת האו"ם לזכויות הילד. בניסיון לבדוק התאמה בין אמנת האו"ם לחוק הישראלי, מונתה ועדה מקצועית בראשות השופטת סביונה רוטלוי. החוק הישראלי משנת 1962 קבע כי מערכת היחסים בין הורים לילדיהם היא של אפוטרופסות לפיה להורים יש את החובה להחליט עבור ילדיהם החלטות העולות בקנה אחד עם טובתם, בעיניהם.
אולם מסקנות הוועדה היו, כי החוק הקיים אינו מבטא את זכויות הילד ולא מגדיר נכון את המערכת המשפחתית וכך נקבע למעשה כי על מדינת ישראל לערוך שינוי תפיסתי במבנה המשפחתי והומלץ לבטל את החקיקה הקיימת המגדירה את היחסים בין הורים לילדיהם, ולחוקק חוק חדש.
מסקנות הוועדה מובילות את מדינת ישראל למהפכה של ממש בהגדרה המשפחתית ויש לה השלכות אדירות. בין היתר מוצע להביא לביטול מעמד ההורים כאפטורופסים, ומעבר מסמכות הורית לאחריות הורית, להגדיר את הילד כישות משפטית עצמאית הנהנית מזכויות, להטיל חובה על ההורים למימוש זכויות הילד ולהעמיד את טובת הילד במרכז.
דוגמא לאבסורד במעבר לשיח זכויות הילד: עפ"י החוק הקודם, שינוי מקום מגורים הוא בסמכות ההורים. בחוק החדש תידרש ההחלטה לעמוד בקריטריונים של זכויות הילד, הילד יוכל להתנגד לה ולקבל סעד משפטי להתנגדותו. היכולת למשל, להגביל את התכנים להם חשוף הילד, והדרך החינוכית של ההורים עומדים בסתירה לזכות לחופש דת ומצפון המוזכרת בחוק , וממילא הילד יוכל להתנגד להם בתביעה משפטית.
לדברי הגב' רוטלוי מטרת הוועדה היתה לחולל את השינוי התפיסתי ולעגן אותו בחוק ככלי להטמעת הערכים ולשינוי התפיסה המשפחתית. בהצעת החוק עוגנו זכויות הילד. המשפחה כיחידה תרבותית, וההורים כבעלי סמכות הופקעו מסמכויות משפטיות.
הביקורת על התהליך שקיימה הוועדה בראשות השופטת לשעבר היא מבנית ומהותית. מבנית כי בפרסום שמות חברי הוועדה וועדות המשנה מופיעים עשרות מלומדים אקדמאיים, שדנו במשך שש שנים, ושעות דיונים רבות, אך מקומם של רבנים, דיינים ומומחים בעלי רקע תורני שיביאו לידי ביטוי את תפיסת היהדות ביחס למבנה המשפחה, נפקד לחלוטין.
הביקורת המהותית נוגעת למסכה שהציגה הוועדה והיא הדאגה כביכול לשלום הילד שבחסותה קודמה מהפכה חשיבתית שיסודותיה הם תפיסה ערכית שונה של המשפחה בדרך למימוש תפיסת עולם ליברלית קיצונית היונקת מהמבנה המשפחתי המוקרן מהעולם המערבי, שפרק את רוב ערכי המשפחה המסורתית וצמצם את הילודה.
לעולם היהודי תפיסה יציבה בת אלפי שנים אודות התא המשפחתי. המשפחה היהודית, זוכה להגדרה של התא הבסיסי ממנו מורכבת האומה, ומשכך ההלכה והמקורות התורניים מעגנים ועוסקים בזכויותיה וחובותיה המשפטיות. בכלל זה מגדירה התורה את מערכת היחסים המשפטית בין ההורים לילדיהם בתוכה, שחובת הטמעת ערכי היהדות עומדים בבסיסה, והיא עומדת כעת בסכנת הגדרה מחודשת כיחידים בעלי זכויות, כישויות משפטיות כשהמרכז המשפחתי עובר מההורים לילדים. כל זה קורה במדינה היהודית תחת ממשלה ששותפיה כנראה לא מבינים את מדדי האסון.
השינויים הטכניים בהצעת החוק של ח"כ קיש לא יסובבו את המצפן בסיבוב חד ומיידי. את זה יעשו תוך זמן קצר בתי המשפט ואיתם מעצבי תודעה נוספים שידאגו לפרש את החוק ברוח הוועדות ותזכירי החוק הקודמים עליהם הוא מסתמך.