מניין שנים חדש למדינה

אליעזר בן יהודה החזיק בידיו את הגיליון של 'עולם קטון'. על הגיליון הופיע תאריך ההוצאה לאור: י' חשוון אתתכ"ה לגלותנו. מגמת העיתון הייתה לנטוע בלב ילדי ישראל חיבה ורוח אמונים לעמם ולארצם. המניין לשנות הגלות היה פרי יזמה של אליעזר בן יהודה. מעבר לניסיונו לחדש את תחיית השפה העברית כשפה מדוברת, ניסה בן יהודה לייסד תאריך בעל משמעות לאומית.

בשלב ראשון ציין בעיתונו 'הצבי' (שבשלב מסוים 'עולם קטון' היה מוסף הילדים שלו), את השנים לחורבן הבית. ייסוד תאריך זה חולל פולמוס בתנועה הציונית. משה לייב ליליינבלום - מראשי חובבי ציון ברוסיה, שעל שמו 'כפר מל"ל', התפלמס עם בן יהודה, וטען כי חידוש תאריך לאומי בעל משמעות שלילית של חורבן רק מרחיק אותנו מהתעוררות לאומית. עם זאת, יזמתו של בן יהודה הלכה והתפשטה בארץ.

ב'מסע המושבות' בראשות הרב קוק והרב זוננפלד, עם הגיעם למושבה 'מרחביה' קיבלו הרבנים הודעה על רציחתם של שני חלוצים בידי פורעים ערבים. אחד מהם, יוסף זלצמן בן המושבה כנרת, נטמן במקום הרצח. על ציון המצבה שלו מופיע התאריך: כ"ד מרחשון אתתמ"ה לגלותנו. כחמש שנים קודם טיילה עדה מימון, אחותו של הרב מימון, שר הדתות הראשון של ישראל, באזור הכותל המערבי. על התצלום מהטיול מופיע התאריך ד' סיון אתתל"ט, כשלמעשה זהו שימוש בתאריך שייסד אליעזר בן יהודה.

מניין בעל משמעות לאומית ישראלית הוא המניין שבו משתמש התנ"ך מאז יציאת מצרים והולדת עם ישראל. התנ"ך מונה ליציאת מצרים, למלכי ישראל, לבניין בית המקדש ולצערנו גם לגלותנו. אין הוא מונה לבריאת העולם – ה'תאריך העברי' כמנהגנו - אלא למקצב הזמן הישראלי החי והמשתנה. מניין למלכים היה נפוץ בעם ישראל ובמלכויות אחרות, ואפשר לומר שבמסמכים הרשמיים של המלכות זה המניין שהיה נוהג.

המשנה במסכת ראש השנה מציינת כי אחד בניסן הוא ראש השנה למלכי ישראל. משמעות הדבר היא כי בשטרות הרשמיים: גטין, כתובות, שטרי חוב וכדומה, התאריך שנקטו היה: כך וכך שנים למלך המולך. השנה הייתה מתחלפת בניסן, כלומר, מלך שהוכתר בתשרי, היה נכנס לשנתו השנייה כשהגיע ניסן, אף שחלפה רק חצי שנה.

המשמעות העולה מהתלמוד הבבלי היא כי עניין זה היה נוהג משום שלום מלכות, וברגע שהמלכות לא מקפידה אין חובה להשתמש בתאריך זה. אולם בירושלמי משמע שיש בדבר משום סניף של מצווה מהתורה: "החודש הזה לכם ראש חודשים" - המצווה הראשונה שנצטווה בה כלל ישראל. כלומר, התורה מצוה אותנו לספור את הזמן למהפכה שלנו, להולדת עם ישראל, לייצור תיארוך לאומי המתייחס ליציאת מצרים כנקודת ההתחלה של הזמן. דעה נוספת בירושלמי סוברת כי בכל דור קובעים חכמי אותו דור את המניין, למאורע ישראלי מרכזי בתקופתם: יציאת מצרים, מלכות ישראל, בניין הבית, החורבן וכדומה. בתשובות הגאונים משמע שמניין לאומי הוא 'הלכה למשה מסיני'. יודגש, כי עם ישראל ידע תמיד את מניין השנים לבריאת העולם, אולם השימוש המעשי היה בתיארוך בעל משמעות לאומית.

אם כן, מה צריך להיות מניין הזמן, היום במדינת ישראל? האם היא סוג של מלכות? עם ישראל מנה למלכות, האם נמנה היום שמונה שנים ל'מלך נתניהו הראשון'? הרב קוק חידש בתשובותיו, שכאשר אין מלך כוח המלכות חוזר לעם בהיבטים מסוימים. על פי דבריו אפשר אולי למנות לשנותיה של מדינת ישראל. למנות לראש ממשלה זה או אחר, לא מסתבר, בגלל חוסר האפקטיביות והשינוי המהיר בתאריך, אולם לשנותיה של מדינת ישראל יש עניין למנות לפי הירושלמי והגאונים.

עיקרון הלכתי זה קיבל את אישורו של הרב דב ליאור שליט"א, תוך הסתייגות, כי יש לייצר הסכמה רחבה סביב תאריך זה, על מנת לחייבו מבחינה הלכתית. כלומר אם תאריך זה יהיה נהוג והמלכות תשתמש בו אפשר יהיה לעשות בו שימוש הלכתי, בכתובות ובגטין ועוד.

פנינו אל נשיא המדינה להיות 'נחשון' בשימוש בתאריך זה. הנשיא ריבלין הפנה אותנו אל הכנסת, לקדם את היזמה בחקיקה. הראשון שקידם הצעת חוק בעניין היה חבר הכנסת ינון מגל, והוא החתים עליה ח"כים רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה. כיום מונחת הצעת חוק על שולחן הכנסת, ביזמתו של חבר הכנסת יהודה גליק, אולם כדי שהיא תוכל להתקדם יש לייצר לה תודעה ציבורית תומכת. ככל שיותר אנשים יפנימו את חשיבות השימוש בתאריך זה, תעמיק התודעה כי שבנו לחיים אמתיים בארצנו, וכי אנו מתייחסים לשיבה זו כנקודת ציון רוחנית. כאשר תיבנה התודעה, גם מעצבי המדיניות יפעלו על פיה, ונספור לחיי עמנו.

המצווה הראשונה שעליה נצטוה עם ישראל היא מצווה שקשורה לייצוב נקודת התחלה חדשה לזמן. המהפכה הרוסית והמהפכה הצרפתית ניסו לייצר תאריך חדש; הנצרות ייסדה נקודת התחלה; נקודת ההתחלה מייצרת תודעת ייחוס של החיים אל המהלך שהחל בה.

התחלנו עם אליעזר בן יהודה ונסיים בו: על מצבתו בהר הזיתים כתוב תאריך ישראלי חדש, לא מניין לחורבן הבית, אלא ו' שנים להצהרת בלפור. שבנו לארץ, התחלנו ביאה שלישית, הגיע זמן להתחיל לספור לביאה שלישית. מדינת ישראל כמעט בת 70. הגיע הזמן להתייחס לחיים הישראליים שלנו ברצינות, ולספור את השנים לתקומת מדינת ישראל.