זמן מעצב זהות
הרב יאיר קרטמן
פורסם לראשונה בערוץ 7
כ"ח בטבת תשע"ח
המניין לבריאת העולם הנוהג כיום, משמעותו היא להיות חלק מהטבע העולמי. לעומתו המניין ליציאת מצריים מבטא תודעת תיקון עולם וייחודיות
הנחת העבודה של חכמים היא, כי התורה היא הדרך שה' יתברך רוצה שננהיג את עולמו. לכן חכמים מניחים שאת התורה צריכים לפתוח במצוות.
פרשת בראשית, נתקלת בתמיהה של המדרש, מדוע לא פתחה התורה במצווה אלא בסיפור הבריאה. החודש הזה לכם היא המצווה הראשונה שעם ישראל מצטווה בה כלאום. המעצב הראשוני של לאום הוא תודעת זמן לאומית. לרמב"ם משמעות המצווה "החודש הזה לכם" היא יצירת לוח שנה יהודי, לרמב"ן מדובר על מצוות זיכרון יציאת מצרים, כמרכיב מעצב בזהות הלאומית. העיקרון של מניין שנים לאירועים לאומיים, כמרכיב מעצב בזהות הלאומית, ממשיך להתקיים גם במנייני התנ"ך.
המניין המצוי בנביא הוא ליציאת מצרים, לבניין הבית, ולחורבנו. בריאת העולם נוכחת ברקע, כחשבון של שנים, לא כתאריך יישומי. במשנה, מופיע הביטוי למניין זמן בעל משמעות לאומית, במסכת ראש השנה. המניין בשטרות הרשמיים של המלכות היה לשנות המלך, עמוד השדרה של הלאומיות הישראלית. בתלמוד הבבלי מצוין כי ציון המניין הלאומי מושפע גם ממנהג העולם. כשמקובל למנות בכל האומות למלכות, גם בישראל מונים, אולם משהמלכות כבר אינה מייצגת את עמוד השדרה הלאומי ועוצמתה פוחתת, גם בעם ישראל אין חובה למנות למלכות. אולם לתלמוד הירושלמי משמע שציון המניין הלאומי כמניין למלכות, הוא סוג של מצווה ואינו תלוי במנהג העולם.
תנועות פוליטיות ודתיות, הבינו את העיקרון כי מניין מבטא משמעות. המהפכה הצרפתית, המהפכה הקומוניסטית וכמובן המניין לאותו האיש, הם ביטוי להבנה כי על מנת להטמיע רעיון ולייצר שיח עליך למנות אליו.
המניין לבריאת העולם הנוהג כיום, משמעותו היא להיות חלק מהטבע העולמי. לעומתו המניין ליציאת מצריים מבטא תודעת תיקון עולם וייחודיות. יציאת מצרים היא פקידה אלוקית ייחודית לעם ישראל, מכוחה מוטלת על ישראל את ייעודו, להביא את העולם לתיקונו, על ידי התורה. כשאנו מונים לאירועים לאומיים שמשמעותם היא פקידה אלוקית את עם ישראל, אנו מציינים את הכרתנו באחריות שלנו לתיקון עולם במלכות שדי, ומטמיעים את ההבנה כי התיקון עובר דרכנו.
התורה לימדה אותנו כי מניין הזמן הוא מרכיב מרכזי בזהות הלאומית. הפרויקט הגדול ביותר של העם היהודי בשנים האחרונות הוא ללא ספק מדינת ישראל, הפקידה האלוקית בהקמתה וקיומה היא ביטוי להארת פניו של ה' אלינו. בשנת השבעים למדינה אנחנו עסוקים בשאלת הזהות העצמית שלנו- בין ממלכת כהנים וגוי קדוש לעם ככל העמים, גיבוש זהותה של מדינת ישראל הוא האתגר העכשווי הגדול של עם ישראל.
לאחר הגליות, שבנו בביאה שלישית. חזרנו הביתה. מניין זמן חדש, לתקומתה של מדינת ישראל, יעמיד את החברה הישראלית בנקודת התייחסות תודעתית לנקודת ההתחלה העכשווית. ינסח את נקודת ההתחלה כפקידה אלוקית התובעת מעימנו תיקון עולם במלכות שדי. הדיון יהיה על משמועתה של הפקידה- מקלט בטוח, תקווה, גאולה. מסגרת הדיון תאגד את כולנו להבנה כי אנו דנים באירוע המשמעותי ביותר בעת הזו ובניסיון לחלץ ממנו את התביעה האלוקית מאיתנו.