הפוליטיקה היא בדרך כלל סוף התהליך. יעדים מוסריים מתעצבים בשדה הערכי. השלב המקשר בין הערכים לפוליטיקה הוא המדיניות.

המדיניות היא תרגום עולם ערכים לתפיסת עולם מנחת מציאות. השלב הבא הוא השלב הפוליטי, שהוא הניסיון לעצב מדיניות בעולם הממשי. השדה הפוליטי בנוי על פשרה ועל היכולת לשלב עולמות תוכן שונים. עולם הערכים מקבל פעמים רבות פרשנות שונה בשדה הפוליטי.

מטבעם, עולמות הערכים הם חדים וברורים. בשדה הערכי לא ניתן להגיע לפשרה. לעומת זאת הכרעות מעשיות יכולות להיות ניזונות מעולמות תוכן שונים. לפעולה מעשית ניתן לתת פרשנות ערכית שונה. כך שעולמות הערכים נשארים יציבים, השינוי הוא במעשה ולא בערכים. את התהליך הזה עושה הפוליטיקה. תפקידו של הנציג הפוליטי הוא להביא לידי ביטוי מקסימלי את עולם הערכים של בוחריו.

החוק לשינוי חזקת הגיל הרך פעל אחרת. החוק שעמד בליבה של מחלוקת בן ח"כ יואב קיש לח"כ שולי מועלם כמעט והביא למשבר בקואליציה. החוק עוסק בעיקרו בקביעת ההסדרים בין הורים גרושים ביחס למשמורת של ילדיהם. כשקיש נוטה למודל של משמורת משותפת ומועלם נוטה לשמר את המשמורת בידי האם. אולם לחוק נכנסו היבטים שעסקו בשינוי מבנה המשפחה גם בהורים נשואים. עיקרי השינוי היו הפיכת הילד לישות משפטית נפרדת מהוריו והטלת חובה על ההורים לממש את זכויות הילד.

את המשפחה ניתן לתאר בשתי מערכות ערכים: מערכת מקודשת ואחדותית אל מול מערכת הסכמית ונבדלת. כל מערכת ערכים גוזרת מדיניות של מבנה משפחתי אחר. העמדת הילד כישות משפטית נבדלת היא מדיניות של עולם משפחתי הסכמי ונבדל. הגדרת ההורים כמובילי המשפחה וכאפוטרופסים טבעיים היא מדיניות של קדושה ואחדות. חזקת הגיל הרך בגרסותיה השונות יכולה לגור בכפיפה אחת עם שתי מערכות הערכים, כל עוד היא משמשת לדיון בטובת הילד. כאשר היא משמשת ככלי ב'מלחמת המינים' היא ביטוי של הסכמיות ונבדלות.


כיצד אם כן נכרכו ההיבטים של שינוי המבנה המשפחתי בשינוי חזקת הגיל הרך, ומדוע פיצולם הוביל לפיצוץ קואליציוני? אציב פה תיאוריה אפשרית: גופים אסטרטגיים בעלי תפיסת עולם הסכמית ונבדלת, מקדמים במשך שנים רבות את הניסיון לשנות את המבנה המשפחתי. באמצעות שינוי חזקת הגיל הרך, הם איתרו פתח להכניס דרכו שינוי משפחתי כולל. בתמורה לשינוי המבנה המשפחתי הם היו מוכנים להגביל את משמורת האם. כלומר אם המבנה המשפחתי ישתנה והמשפחה תהפוך להיות קובץ של ישויות משפטיות נבדלות ,הדבר ישפיע כמובן על הנישואין עצמם, וודאי לאחר הגירושין.

הנישואין יקבלו אופי הסכמי ונבדל. לכן הייתה נכונות להגיע לסוג של פשרה בנושא חזקת הגיל הרך, כיון שמרכז השינוי יתחולל ממילא. אולם אז נטרפו הקלפים, בעקבות ערנות ציבורית, ההיבטים של שינוי המבנה המשפחתי נשרו מהחוק, ונשארנו רק עם שינוי חזקת הגיל הרך. ואז חל הפיצוץ הפוליטי שנסגר רק בליל שני האחרון.

מי שהוביל בפועל את המדיניות של גופים אלו הם פוליטיקאים. נציגות פוליטית שאמורה לייצג מערכת ערכים מסוימת, לא יכולה לפעול בשמה של מערכת ערכים סותרת. יש להודות ביושר, הקושי בחוק לשינוי חזקת הגיל הרך היה מורכב יותר. היכולת לאתר את עולם הערכים העומד מאחורי המדיניות של שינוי המבנה המשפחתי, דורשת מאמץ ומחקר. כשחברת הכנסת מרב מיכאלי מתארת את תפיסת עולמה ביחס למשפחה, כולם מבינים מה היא אומרת, אבל להבין שהסעיפים המשפטיים שנוספו בחוק, הם למעשה מירב מיכאלי בתחפושת, דורש כבר חזרה לשדה הערכי.

הבית היהודי הוא מוצר שמצליח אלפי שנים. העקרונות שלו המבוססים על קדושה ואחדות הוכיחו יציבות ושימרו את העם היהודי. הנציגים של ערכיו של הבית היהודי, ודאי יפעלו על מנת לאפשר להצלחה להמשיך.