בספרו של בן ציון סגל, 'עשרת הדברות בראי הדורות' תוארו עשרת הדברות כעשרת קווי היסוד שעיצבו את אופיו ואת ייחודו של עם ישראל והשפיעו על התרבות האנושית.

רס"ג כבר קדם לטענה זו וניסח חיבור הקושר את עשרת הדיברות לכל ציווי התורה. שופט העליון בדימוס, אליקים רובנשטיין כתב, כי עשרת הדברות מייצגים מסרים שלא נס ליחם, והם מדברים לכל אדם בכל תקופה, בוודאי לאדם מישראל.

רובנשטיין מציין כי חוק יסוד 'כבוד האדם וחרותו' משקף חלק מציוויי עשרת הדיברות: "לא תרצח" ,יציאה מעבדות לחירות (במצוות השבת) "לא תגנב", "ולא תחמד" ומשתמע גם כיבוד הורים. השופט רובנשטיין רואה בחוק כבוד האדם וחרותו את שאינו קיים. ייחודם של עשרת הדברות הוא בדיבור האלוקי היוצא מפי הגבורה.

שתי הדברות הראשונות שנשמעו ישירות על ידי העם, מפי הגבורה, הגדירו את הצורך של החדירה של האלוקי אל העולם המוגבל. הם ניסחו את העיקרון כי היכולת של האדם להבין את העולם לעומקו ולהביא אותו לתיקונו מותנית בשמיעתו לדבר ה' בתורתו. רק על גבי הנחת יסוד זה נבנים שאר העקרונות המוסריים. עולם המנסה להבין את עצמו מעצמו לא יצלח.

כאשר נחקק חוק כבוד האדם וחרותו נתגלעה מחלוקת בין פרופסור רקובר לאהרון ברק, רקובר רצה לנסח את החוק כבוד האדם בלשון 'כבוד הבריות' כלומר האדם הוא נברא ומכח זה כבודו, וצלם האלוקים שלו. אהרון ברק התעקש לא להתנסח לשון בריה, אדם ותו לא. האדם הוא אדם הוא אדם.


שנים רבות לפניו ניסח עיקרון דומה אחד מהשליטים הגדולים של העולם העתיק: לי יאורי ואני עשיתני. העיקרון הזה משפיע על כל המהלך המוסרי. כלשונו של מיכאל פועה, עשרת הדברות מגדירות את ציר הדיון המוסרי בין עולם עם אלוקים לעולם נטול אלוקים. משהפך העולם נטול אלוקים נסללה הדרך להפרת שאר הציווים. כבד את אביך ואת אמך, הופך בעזרת ועדת רוטלוי, לכבד את ילדיך.

שהרי הילד הוא יישות משפטית נפרדת מהוריו, ועל ההורים לממש את זכותיו, משלא עשו זאת רשאי הילד לדרוש את מימושם. (לא) תנאף- קיבל סוגריים על הלא, שהרי אין לחייב אדם בשום דבר הקשור לגופו, 'לא תרצח' קיבל תפנית מוסרית להמתות חסד ולגישה סלחנית לרציחה. '(לא) תחמוד' מקבל תפנית לאמירה התרבותית שקנאה על ממון שצבר אדם אחר כדין, היא מוסר נעלה. הפער בין עולם עם אלוקים, לעולם נטול אלוקים, מוביל למערכות מוסריות שונות בתכלית.

מערכת מוסרית שאלוהיו האדם ומערכת מוסרית שאלו-היו אלוקי אמת. נצחיות מול זמניות. מערכת מוסרית מנקודת מבטו של בורא כל המקיף וחודר לעומק המציאות, ומערכת מוסרית מנקודת מבטו של נברא חלקי וחסר.

עשרת הדברות נקראו במקדש כל יום, אולם חכמים ביטלו את המנהג מפני תרעומת המינים שהיו אומרים -אין תורה מן השמיים אלא זו, בימינו לצערנו נוספה תרעומת נוספת, אפילו עשרת הדברות האלו, אינם הן השמיים.