כדי לקדם את החזון של מדינה יהודית על פי התורה, עלינו ללמוד מאישים שכבר עסקו בתחום. הרב ד"ר יעקב הרצוג, דודו של הנשיא דהיום, היה דמות כזאת. בכנס בשת"פ עם עירית ירושלים, עסקנו בדמותו של מדינאי שביסס מדיניות לאור העיקרון כי 'עם לבדד ישכון' מלמד שהלאומיות הישראלית היא מיוחדת, מדינאי שרוה"מ גולדה מאיר אמרה עליו ש'הוא הפך את התנ"ך למסמך מדיניות'.

ביום הזיכרון לרב אליעזר וולדינברג בעל 'הציץ אליעזר', ערכנו בבית המדרש ערב עיון במשנתו. הרב וולדינברג שהיה אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון, עסק רבות בחיבור שבין התורה והמדינה וחיבר את הספר 'הלכות מדינה'. הכנס נערך בשיתוף "מעלה"- המרכז
לציונות דתית" ו"קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" נשאו דברים רבנים ואישי ציבור. בדברים שנשא בכנס, יצא הרב דב ליאור בקריאה לדייני ישראל לא לירא, ולפסוק על פי דיני תורה, גם אל מול ניסיונות של מערכת המשפט להצר את
צעדיהם. הרב יואל שוורץ זצ"ל, ראש ישיבת 'דבר ירושלים' ציין כי למרות ההתקדמות הגדולה בכל המישורים בשיבת ציון, השלב של השבת המשפט הוא השלב הקריטי לפני ביאת המשיח. הרב עידו רכניץ, מנהל המחקר במכון 'משפטי ארץ' הציג את המודל של בתי הדין הפרטיים כמוסד אפקטיבי ומוסרי. מיכאל פואה, מחבר הספר 'בשורת הצדק' וראש ארגון 'בוחרים במשפחה' דיבר על היתרון הערכי הטמון בתורה, ועל הדיוק של הגדרות המשפטיות של חז"ל, ביחס לכל שיטות המשפט האחרות. הרב אוריאל אליהו, דיין בבית הדין האזורי בנתניה, התייחס לפסק דין חדשני שכתב ביחס לגובה דיני מזונות, לדברי הרב אליהו, גובה המזונות, המושת כיום על ידי בתי הדין ובתי המשפט, גבוה באופן ממשי מהגובה האמיתי של עלות מזונות ילדים. לדברי הרב אליהו, באופן תמוה, בירור מקצועי על
חישוב ראלי של דיני מזונות, לא נעשה עד העת האחרונה באופן מקיף. לדבריו, אופן פסיקת המזונות הסתמך על עמדות ולא על עובדות.
לדברי הרב אליהו, על פי כל המדדים המקצועיים שבדק, גובה המזונות כיום אינו צודק, והוא גורם עוול ונזק גדול. הרב יעקב יקיר, ראש בית המדרש 'תורת המדינה' חתם את הכנס, תוך שהוא בוחן את סוגיית 'בג"ץ הבוגדת'. לדברי הרב יקיר, סוגית 'בג"ץ הבוגדת' מעמידה את מערכת בתי הדין אל מול מערכת המשפט במסלול התנגשות ערכי ומבני. לדבריו, בג"ץ הבוגדת הוא סוגיה שבה שוררת תמימות דעים בין כל דייני בית הדין. הרב יקיר קרא לדייני ישראל לעמוד על עצמאותה של התורה, הן במישור הערכי והן במישור המבני

באדר תש"פ התקיים בבית המדרש כינוס בנושא מדיניות יהודית במדינת ישראל. הכינוס הפגיש אנשי תורה ממגזרים שונים השותפים לחזון המדינה היהודית. הדוברים הציגו מדיניות על פי התורה בסוגיות נבחרות כמקרה מבחן למדיניות כללית על פי התורה.

השנה פתחנו, במסגרת השת"פ עם מכללת
ליפשיץ, מחזור לימוד נפרד גם לבנות
תורניות. מתוך מטרה לאפשר לייחודיות
של הקול הנשי התורני להתבטא ברשתות
החברתיות, ובכך להעשיר את השיח הציבורי
בעזרת הצד הנשי שאינו נשמע דיו. כמו
בסדנת הגברים גם כאן חלק מהמשתתפות פרסמו במהלכו
מאמרי דעה וחלקם התקדמו בצורה משמעותית בתחומי הרשתות
החברתיות, פייסבוק וטוויטר. לדברי המשתתפות הקורס היה מעשיר
ומקצועי ותרם להם בהיבטי הכתיבה והאסטרטגיה הציבורית.

יום אזכרה לציץ אליעזר. הרב אליעזר יהודה ולדנברג עסק רבות בהגות על מדינה יהודית, ובכך מחשבתו קרובה לדרכו של המכון. המכון ערך אזכרה לרב אליעזר ובה התקיימו הרצאות ודיונים על צורת המדינה האידאלית על פי התורה והיחס למדינה ולמדיניות הנוכחית.

​

​

המסורת הרוחנית של ”ביתא ישראל“ הינה מרכיב מרכזי בזהות הקהילה. המרכיב הרוחני הוליד מסירות נפש, בשמירת ייחודם בין הגויים, ובכמיהה לירושלים – ’ירוסלם‘. שימת הדגש על הייחוד הרוחני של הקהילה, תוך גיבושו בכתב, והפצתו, יכולה להביא להעשרת השיח של נקודת ’ירוסלם‘ בציבוריות הישראלית.
בכנס עסקנו במסורות הרוחניות של ביתא ישראל העולות מתוכן הספר ’דרך ירוסלם‘. מחבר הספר, מרדכי ברוך, הוא בן לשושלת מנהיגים רוחניים בקרב יהדות אתיופיה, ובוגר תכנית ’תורת המדינה-בית אורות‘.

​

בשנת תש"פ יצא לדרך המחזור השני של סדנת הכתיבה והאסטרטגיה
הציבורית 'ללמד לבני יהודה קסת' בשת"פ של תורת המדינה
עם מכללת ליפשיץ. מטרת הסדנא המיועדת למגזר התורני, היא
הכשרת כותבים לרשתות החברתיות, על מנת להעשיר את השיח
הציבורי בתפיסת עולם תרבותית – יהודית.
במסגרת סדנת הגברים קיימנו ששה מפגשי כתיבה אותם העביר
העיתונאי שלמה פיוטרקובסקי.
את שיחות ההשראה בתחומי האסטרטגיה הציבורית העבירו;
עמנואל שילה – עורך עיתון בשבע, ח"כ עמית הלוי – מנכ"ל המכללה
למדינאות, יהודה עמרני – מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה
ודובר מועצת בנימין, ישראל זעירא – מנכ"ל ערוץ אורות וראש
יהודי, ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ'.

בכסלו תש"פ הפיק המכון כנס שעסק במעמד בתי הדין הרבניים, ובקידום חוק שיפוט בתי הדין לממונות. בכנס השתתפו דיינים ומשפטנים שדנו בחזון המשפט היהודי במדינת ישראל.

משפחת עטר מהיישוב פסגות, נספתה כולה בתאונת דרכים בחשוון תשע"ט .2018
מתוך הכאב על אובדן משפחה שלמה, החליט היישוב בשת"ף עם ארגון תורת המדינה לעסוק בנושא חיזוק המשפחה היהודית ובכך להנציח את זכר משפחת עטר.
כנס "המשפחה: נאמנות. מחוייובת. חיבור." עסק בהיבטים תרבותיים הגותיים ומעשיים בחיזוק המשפחה היהודית.

"כנס רמלה", כנס רמלה ה-9 עסק במשפחה היהודית. יו"ר הכנס היה הרב יאיר קרטמן, ומכון תורת המדינה היה אחראי על הדוברים וניהול התוכן. לכנס הגיעו מאות משתתפים, ולקחו בו חלק עשרות רבנים ואישי ציבור. תוכן הכנסים והנקודות המרכזיות שנידונו בו עלו על הכתב ופורסמו בחוברת.

​