הרב לאו: בג"ץ פוגע בבתי הדין הרבניים ומכבד בתי דין של דתות אחרות
"האיסור שאסר בג"ץ על בתי הדין הרבניים הממלכתיים לדון בדיני ממונות, הוא כפייה חילונית". רשמים מכנס "לכתחילה"
הקול היהודי
ט"ו באדר תשפ"ב
"צמצום כוחם של בתי הדין על ידי בג"ץ הוא דווקא לבתי הדין של תורה", כך אמר אמש הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו.
אמש התקיים בבית הכנסת ישורון בירושלים, כנס של ארגון בתי הדין לממונות 'לכתחילה'.
בין השאר נכחו בכנס הגאון הרב דב ליאור, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, הרב שמואל אליהו, הרב אריאל בראלי רבה של בית אל, הרב ניר אביב אב"ד בכוכב יעקב, והרב יעקב יקיר ראש בית המדרש תורת המדינה.
הרב ליאור בירך את יזמת לכתחילה, ואמר כי זו יוזמה ברוכה וחשובה שיש לקדמה בכל היכולת. עוד אמר הרב, כי המונח 'משפט עברי' הוא מונח מטעה. המונח 'עברי' מבטא מצב ירוד ושפל, כמו עבד עברי שהגיע למצב ירוד שנמכר בגנבתו, לכן המונח בו יש להשתמש הוא 'משפט התורה'. לדברי הרב ליאור, האיסור שאסר בג"ץ על בתי הדין הרבניים הממלכתיים לדון בדיני ממונות, הוא כפייה חילונית על הציבור בישראל. הפתרון נעוץ בכך שהציבור יפנה לבתי הדין לממונות ויחזק את משפט התורה. על נבחרי הציבור לפעול לחקיקה שתשיב את סמכות השיפוט לבתי הדין הממלכתיים.
הרב לאו התייחס למחקר החדש של 'תורת המדינה' שעוסק בצמצום סמכויות בתי הדין הרבניים על ידי בג"ץ ואמר כי מעבר לנכונות של המחקר, צריך להדגיש גם את העובדה שצמצום כוחם של בתי הדין הוא דווקא לבתי הדין של תורה, לעומת בתי דין של דתות אחרות במדינת ישראל, שהיחס אליהם מצד מערכת המשפט מכבד ומאפשר, ולא מצמצם. לדברי הרב לאו, היכולת של בתי הדין להצליח תלויה רבות בהינתן להם כלים רלוונטים ויעילים. על כן, יש חשיבות גדולה מאד למחשב את בתי הדין לממונות. הקמת מערכת מחשוב מתקדמת להתנהלות בתי הדין ובינוי ראוי, הם חלק מכלי הדיינים והיכולת להוציא דין צדק לאור.
הרב יעקב אריאל שלח את דבריו בסרטון שהוצג בכנס, ובו קרא לכל בתי הדין למצוא את הדרך להתאחד במערך הארצי לכתחילה. לדברי הרב יעקב אריאל, על לכתחילה לייצר מדיניות אחידה בנושאי מפתח על מנת שהציבור ידע למה לצפות בבואו לבתי הדין. הרב קרא לציבור לבוא לבתי הדין לממונות, ואמר כי הם בתי דין מקצועיים המחוברים היטב גם למציאות המעשית. הציבור צריך לדעת כי יש משפט תורה בישראל.
הרב שמואל אליהו התייחס לפריסה הארצית הרחבה של בתי הדין לכתחילה, וטען כי יש לנצל את המערכת של לכתחילה, לעיסוק גם בנושאים של קדושת המחנה ופגיעות מיניות. לדבריו היכולת למנוע מקרים של פגיעות תלויה בשימת לב ובאומץ לב והיא חלק מתפקיד בתי הדין.
הרב אריאל בראלי עסק בצורך לנהל דיונים בהקפדה, לא לשמוע טיעון מצד אחד בלבד, ולייצר גלוי נאות, במקרה שהדיין מכיר אחד מהצדדים לדיון. לדברי הרב בראלי, ככלל על הדיין להימנע מלענות על שאלות מעשיות במעמד צד אחד. רק במקרים שאדם שואל שאלה בעלמא, שאינה צפויה להגיע לבית הדין, אז מותר לדיין לענות אף בהודעה כתובה.
הרב ניר אביב עסק בדילמה האם לדון בדיון משפטי בין חברי קהילה, במסגרת בית הדין הקהילתי או להעביר את הדיון לבית דין שמחוץ לקהילה. לדברי הרב אביב יש לעיין היטב בכל מקרה לגופו, היכן יתקיים דיון יעיל ומועיל יותר. הרב נתן דוגמאות מעשיות לכאן ולכאן ממקרים שהגיעו לפתחו.
הרב יצחק זאגא יו"ר לכתחילה אמר, כי המצב בו מדינת ישראל מתנהלת כבר 73 שנים על פי משפט שאינו באמת ישראלי, מוכרח להשתנות. לציבור יש את הכח להעביר את אמונו למערכת בתי הדין של תורה, ובזאת לחולל מהפך בכל נושא המשפט בישראל. לדברי הרב זאגא, חוסר האמון במערכת המשפט האזרחית הוא כל כך עמוק, שהבשורה של לכתחילה הגיעה בזמן הנכון. הציבור מוזמן לנסות ולהיווכח, כי הדיון בבתי הדין יעיל יותר, מקצועי ומסביר פנים, ובעיקר, מבוסס על ערכי הנצח של תורת ישראל.