לראשונה: סדנת כתיבה ברשתות חברתיות - לנשים תורניות

מכון 'תורת המדינה', בשיתוף מכללת ליפשיץ, פועל להכשיר דור חדש של כותבים משפיעים במדינת ישראל.

סדנת 'בינה יתירה', שתושק בקרוב, מיועדת לבנות מדרשה ונשים בעלות רקע תורני, ותעסוק בהכשרת כותבות לרשתות החברתיות.

הסדנה כוללת מפגשי השראה תודעתיים והכשרה מקצועית לכתיבה. בין האנשים שירצו בסדנה אפשר למצוא את שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', מנהלת ערוץ 7 הרבנית שולמית מלמד, נדיה מטר ויהודית קצובר מתנועת הריבונות, מנכ"ל התנועה למשילות ודמוקרטיה יהודה עמרני וראש ביהמ"ד תורת המדינה-בית אורות, הרב יעקב יקיר.

אשת התקשורת עפרה לקס שתלמד את הפרק המקצועי בסדנה, סיפרה על האתגר של יצירת שיח נשי משפיע.

"הרבה מאוד מתרחש ברשתות החברתיות שהן כיכר העיר המודרנית", הסבירה לקס את חשיבות הסדנה. ''עשרות אלפי אנשים נמצאים בזירה הזאת, מציבים לעצמם שרפרף, נוטלים לידיהם מגפון, כלומר מקלדת, וכותבים פוסט בו הם מבטאים את עמדותיהם. רבים אחרים לא נואמים, אלא מסתובבים בכיכר, מטים אוזן, שומעים מה כל אחד מנסה למכור, נעצרים אצל ההוא, מקשיבים לזה, לפעמים מסכימים לפעמים מתנגדים, אבל כך מגבשים את תפיסת עולמם.

''בהייד פארק הענק הזה של הדעות, חסרים כמה קולות חשובים. אחד מהם, כך נראה, הוא הגוון של העמדות היותר תורניות, יותר שמרניות, אלה שהם בעד התקדמות בכל תחומי החיים, אבל זהירה, מתבוננת. ואם יש כמה אנשים תורניים שבכל זאת ניגשים אל הפייסבוק וכותבים את עמדותיהם באומץ, הם יהיו בדך כלל גברים''.

לדברי לקס, החשיבות של הבעת עמדות כאלה והכללתן בתוך שוק הדעות הישראלי, היא רבה מאוד. ''הקול הזה חסר היום והדבר ניכר. חשוב שנשים יאזרו אומץ וייכנסו למלא את החלל הזה. שיביאו איתן את הקולות החסרים כל כך, גם מהזוויות הייחודיות להן כנשים וגם במבט שאינו נשי- ספציפי. הן יחזקו עמדות נשחקות, ויעוררו שיח ומחשבה.

לקס מסבירה כי על אף שמבחינת יכולת כתיבה וביטוי נשים וגברים שווים זה לזה, ישנן נשים שתופסות בצורה שונה את מתן הפומביות לדעות שלהן, "הן צריכות עוד קצת פוש, עידוד ואפילו רכישת כלים שיעניקו להן ביטחון שהן יכולות לצאת לדרך".

האם לדעתך יש הבדל בין כתיבה נשית לגברית ברשתות החברתיות?

''זה כמובן תלוי. יש פוסטים ואמירות שאינן מגיעות מתוך חוויה אישית אלא ממקום שכלי, של ניתוח מצב פוליטי- משפטי- חברתי- כלכלי קיים. בכך לא נראה לי שהשוני בין כותבים יהיה קשור למגדר. ישנם נושאים שנשים וגברים פוגשים אחרת במעגלי החיים שלהם ואם הכתיבה מגיעה ממקום אישי, נקודות המבט יהיו שונות. לפעמים האישי הופך לניתוח פסאודו אובייקטיבי, וכאן קוב לוודאי שיהיה שוני.


''בנוסף, נדמה לי, ואני מסייגת שזו הכללה, שנשים קרובות יותר לנושאי חברה וחינוך מאשר גברים, וייטו לכתוב עליהם יותר. גברים ירוצו מהר יותר לפוליטיקה.

''הכתיבה עצמה- יש לי תחושה, שאיננה מגובה במספרים או במחקר, שנשים ייטו לשתף יותר את האישי, הבית, המשפחה, אתגרים מהמעגל הקרוב מאשר גברים''.

מהם החסמים לכתיבה נשית בתחום מאמרי הדעה והרשתות?

''כשמזמינים אישה וגבר לדבר בפאנל, תמיד האישה תבדוק אם היא מבינה בנושא המאוד ספציפי שעליו התבקשה לדבר, וגם אם היא מבינה בתחום היא עדיין תהסס להגיע ולשאת דברים. לעומת זאת גבר, גם אם הוא מכיר את הנושא באופן מעורפל, הוא כבר ישיב בחיוב, הוא הרי כבר 'יסתדר'. כך, הרבה פעמים יש רתיעה בקרב נשים להביע עמדה נחרצת ברשתות החברתיות או בכל זירה אחרת שבה הן חתומות על דבריהן.

''נראה לי שהחשש כאן הוא כפול: א. יש פחד להיתפס כאחת שלא באמת מבינה בתחום, כי מי אני שאביע עמדה חלוטה. ב. יש חשש מתגובות שליליות, שאגב מבאסות גם גברים וגם נשים כאחד. אצל נשים זו ממש אבן נגף בדרך לכתיבה.

''בסדנה כזאת, אני מאמינה שיתקיים שיח פתוח. נשים תוכלנה לדבר על הרתיעה והאתגרים שבכתיבה ברשתות החברתיות, ותוכלנה לחזק אחת את השנייה ולשאוב עידוד. נשים תוכלנה לשתף רעיונות שיש להן ולהתייעץ על האופן שבו כדאי וניתן לתרגם אותם לכתיבה''.

האם הזירה של הרשתות החברתיות היא זירה בטוחה לנשים?

''כן, בוודאי. יש כמובן מגיבים שלא נעים להיתקל בהם, אבל לומדים להתעלם מהם, כך גם מהצעות מטופשות ולא רציניות שמתקבלות במסנג'ר, בדך כלל בעברית משובשת. נכון, מי שרוצה להביע את עמדותיה, צריכה לגדל עור קצת יותר עבה ולפעמים זה תהליך. אבל אין ספק בעיניי שזו זירה שגם ציבור תורני חייב להיכנס אליה, ומוטב מאוחר (מאוד מאוד) מאשר אף פעם''.

הרב יאיר קרטמן, ממארגני הסדנה, סיפר כי המטרה היא להכשיר כותבות להיות חלק מהשיח התרבותי במדינת ישראל. ''אנו רוצים לתת להן כלים ולהניע אותן להיות שותפות ברשתות החברתיות ובתחום מאמרי הדעה, כדי להעשיר את השיח בהיבט התרבותי –תורני''.

לדברי הרב קרטמן, "באתגרים החברתיים והתרבותיים, כיום, ישנו ערך מוסף לחשיבה ולכתיבה הנשית. הכתיבה הנשית מאפשרת הסרת חסמים תרבותיים והיא אפקטיבית לקידום תכנים של תורה". כחלק ממטרות הסדנה, מבקשים המארגנים לחשוף את המשתתפות לנשים ולגופים בעלי השפעה ציבורית על מנת לייצר מוטיבציה וכלי עבודה אפקטיביים.