משה, יוסף, יהודה. ה' יקום דמם

המידע שקבלו הרב קוק והרב זוננפלד, בעת מסע המושבות, גרם להם צער רב. בעת ביקורם במרחביה, דווח להם כי שני צעירים יהודים נרצחו על ידי ערבים.

יוסף זלצמן נרצח בכ"ד חשוון ממארב של ארבעה ערבים. הוא היה אחד מששה עשר החברים החלוצים, שהקימו את קבוצת כנרת והיה ההרוג הראשון שלה. בן 23 היה במותו. הרצח ארע בחודש הראשון להקמת הקבוצה, חשוון תרע"ד, 1913. זלצמן היה דמות מרכזית בציונות הסוציאליסטית ורבים ממנהגי התנועה שהושפעו מדמותו כתבו דברים לזכרו, ביניהם מי שיהיו הנשיאים השני והשלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר ויצחק בן צבי. כך גם אליהו גולומב, ממייסדי ארגון ההגנה ויצחק טבנקין מאבות התנועה הקיבוצית.

יומיים קודם לכן, יצא משה ברסקי, חבר קבוצת דגניה להביא תרופות לחבר הקבוצה. בדרך חזור נרצח משה על ידי ערבים. ברסקי היה ההרוג הראשון של קבוצת דגניה. בן 18 היה במותו. חברי דגניה שלחו להוריו של ברסקי את ההודעה על פטירתו ובתגובה קיבלו את התשובה הבאה: "הננו שולחים לכם את בננו השני למלא מקום בננו שנפל, מות משה מעלה את כולנו ארצה". במכתב נוסף, ששלח לחברי דגניה, קרא אביו של ברסקי להמשיך לאחוז בקרקע: "אחים יקרים את אשר לא פיללנו באתנו, שבר גדול השברנו, אך מאמין אני שלא יפול רוחכם לסוג אחור, אדרבא, מקווה אני שזכר בני המנוח, עוד יוסיף לכם עוצמה ועוז לעמוד בקשרי המלחמה הקדושה עד סוף הוציאנו אל הפועל את רעיוננו הגדול אשר בעדו ובתככם הקריב בני את נפשו ודמו".

מסירות הנפש לרעיון ישובה של ארץ ישראל שעלתה מדברי המכתב, הביאה את חיים ויצמן להקריא את המכתב בפני הקונגרס הציוני. הרב קוק והרב זוננפלד, שהיו באותה עת במסע המושבות באזור נשאו דברי הספד נרגשים לחלוצים שנרצחו.

קשר ישיר עובר בין יוסף זלצמן, משה ברסקי ויהודה דימנטמן. ה' יקום דמם.

קשר ישיר עובר בין חברי דגניה, כנרת וחומש.
קבוצת צעירים חפצי גאולה, לוחמים מלחמת עמם וארצם. מנסים לעורר את האומה מהחידלון והבלבול שאחזו בה. מנסים לתקן את עיוותי ההנהגה, שרפו ידיה. עמלים להסיט חזרה את ההיסטוריה היהודית לכיוון של צמיחה וישועה. מוסרים את נפשם וגופם. מתמודדים עם מצקצקי הלשון, ועם המתבוללים ברוחם ובגופם, ומלאים תמיד להט גאולי, וחזון עתידי.

אירועי 'שומר החומות' חידדו את ההבנה לרבים, כי אתגר הריבונות היהודית בארץ ישראל של חלוצי דגניה וכנרת לא תם, אתגר דומה ניצב בפני חלוצי דורנו בכללם גם חלוצי חומש. העצמאות היהודית של תש"ח, שהגיעה רבות בזכות חלוצי כנרת ודגניה, היא העומדת במוקד הסכסוך הלאומי מול הערבים גם בארץ ישראל של תשפ"ב. מלחמת העצמאות השנייה כבר כאן והיא מתורחשת במחשבתם של יהודים רבים. יהודי לוד ורמלה, עכו, חיפה ויפו, תושבי ואדי ערה, באר שבע וערד יכולים למסור אלפי עדויות על הכיוון המסתמן.

חלוצי דגניה כנרת וחומש, הם הדמויות שלאורם ננצח גם במלחמת העצמאות השנייה. הם דמויות שלאורם יש לחנך את ילדינו ואת עצמנו.

הלהט הגאולי של חברי דגניה וכנרת, חוזר לשורש הרוחני שלו בחומש. אותן דמויות במרחק של שנים, בעלות קומה נוספת. קומת התורה. ישיבה והתיישבות. מסירות נפש גופנית עם התעמקות במקורות התורה. הבנה כי כבודו של עם ישראל וארץ ישראל נטוע וטמון בתורת ישראל. הבנה כי גאולת ישראל מתגדלת ומתדייקת על ידי תורת ישראל.

תעלו לחומש, תפגשו אותם, תלמדו מהם, תלמדו איתם, תתמכו בהם, תתמכו בעצמכם. אנחנו חייבים את זה למשה, ליוסף וליהודה. אנחנו חייבים את זה לעצמנו.