כדי לקדם את החזון של מדינה יהודית על פי התורה, עלינו ללמוד מאישים שכבר עסקו בתחום. הרב ד"ר יעקב הרצוג, דודו של הנשיא דהיום, היה דמות כזאת. בכנס בשת"פ עם עירית ירושלים, עסקנו בדמותו של מדינאי שביסס מדיניות לאור העיקרון כי 'עם לבדד ישכון' מלמד שהלאומיות הישראלית היא מיוחדת, מדינאי שרוה"מ גולדה מאיר אמרה עליו ש'הוא הפך את התנ"ך למסמך מדיניות'.

ביום הזיכרון לרב אליעזר וולדינברג בעל 'הציץ אליעזר', ערכנו בבית המדרש ערב עיון במשנתו. הרב וולדינברג שהיה אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון, עסק רבות בחיבור שבין התורה והמדינה וחיבר את הספר 'הלכות מדינה'. הכנס נערך בשיתוף "מעלה"- המרכז
לציונות דתית" ו"קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" נשאו דברים רבנים ואישי ציבור. בדברים שנשא בכנס, יצא הרב דב ליאור בקריאה לדייני ישראל לא לירא, ולפסוק על פי דיני תורה, גם אל מול ניסיונות של מערכת המשפט להצר את
צעדיהם. הרב יואל שוורץ זצ"ל, ראש ישיבת 'דבר ירושלים' ציין כי למרות ההתקדמות הגדולה בכל המישורים בשיבת ציון, השלב של השבת המשפט הוא השלב הקריטי לפני ביאת המשיח. הרב עידו רכניץ, מנהל המחקר במכון 'משפטי ארץ' הציג את המודל של בתי הדין הפרטיים כמוסד אפקטיבי ומוסרי. מיכאל פואה, מחבר הספר 'בשורת הצדק' וראש ארגון 'בוחרים במשפחה' דיבר על היתרון הערכי הטמון בתורה, ועל הדיוק של הגדרות המשפטיות של חז"ל, ביחס לכל שיטות המשפט האחרות. הרב אוריאל אליהו, דיין בבית הדין האזורי בנתניה, התייחס לפסק דין חדשני שכתב ביחס לגובה דיני מזונות, לדברי הרב אליהו, גובה המזונות, המושת כיום על ידי בתי הדין ובתי המשפט, גבוה באופן ממשי מהגובה האמיתי של עלות מזונות ילדים. לדברי הרב אליהו, באופן תמוה, בירור מקצועי על
חישוב ראלי של דיני מזונות, לא נעשה עד העת האחרונה באופן מקיף. לדבריו, אופן פסיקת המזונות הסתמך על עמדות ולא על עובדות.
לדברי הרב אליהו, על פי כל המדדים המקצועיים שבדק, גובה המזונות כיום אינו צודק, והוא גורם עוול ונזק גדול. הרב יעקב יקיר, ראש בית המדרש 'תורת המדינה' חתם את הכנס, תוך שהוא בוחן את סוגיית 'בג"ץ הבוגדת'. לדברי הרב יקיר, סוגית 'בג"ץ הבוגדת' מעמידה את מערכת בתי הדין אל מול מערכת המשפט במסלול התנגשות ערכי ומבני. לדבריו, בג"ץ הבוגדת הוא סוגיה שבה שוררת תמימות דעים בין כל דייני בית הדין. הרב יקיר קרא לדייני ישראל לעמוד על עצמאותה של התורה, הן במישור הערכי והן במישור המבני

המסורת הרוחנית של ”ביתא ישראל“ הינה מרכיב מרכזי בזהות הקהילה. המרכיב הרוחני הוליד מסירות נפש, בשמירת ייחודם בין הגויים, ובכמיהה לירושלים – ’ירוסלם‘. שימת הדגש על הייחוד הרוחני של הקהילה, תוך גיבושו בכתב, והפצתו, יכולה להביא להעשרת השיח של נקודת ’ירוסלם‘ בציבוריות הישראלית.
בכנס עסקנו במסורות הרוחניות של ביתא ישראל העולות מתוכן הספר ’דרך ירוסלם‘. מחבר הספר, מרדכי ברוך, הוא בן לשושלת מנהיגים רוחניים בקרב יהדות אתיופיה, ובוגר תכנית ’תורת המדינה-בית אורות‘.

​